יצאתי למסע

10.3.2018

אז...יצאתי למסע. 
לחפש ריפוי וטיפול ושחרור דרך הכלים הנדירים של הרדיו.
לבסס את הטיפול בעזרת רדיו שאני זוכה לפתח בשנתיים האחרונות.
דרך מפגשים, שאלות, אנשים מעוררי השראה. 
דרך פתיחות מיקרופון ושימת אוזניות. פתיחת הפה והלב. לאו דווקא בסדר הזה...
בשנה האחרונה התחלתי לטפל דרך הרדיו. לקחת את הכלים מעולם הדרמה תרפיה, ואת האיכויות הנדירות של הרדיו, ולצקת אותם למודל שאולי יום אחד יילמדו על אמת. לאורך השנה הזו טיפלתי ביחידים, בקבוצות, והעברתי סדנאות חד פעמיות, בניסיון להבין מה בעצם הדבר הזה שגורם לכל מי שנוגע ברדיו לאיזושהי הקלה וריפוי. 
יש לי את החיים הכי נוחים שאי פעם היו לי, לפני כמה חודשים עברתי לבית יפיפה וחכם ונח, ונעים, אני עולה על אופניים כשהכלבה שלי שנחתה עליי משמיים, ובעצם בזכותה התחיל להתגלגל המסע, רצה לידי מאושרת, תוך רגע אני בירדן תוך רגע אני ברדיו קול הגליל העליון, שהוא בלי צל של ספק המקום הכי חמוד עלי אדמות. שמאפשר לי גם יצירה, וגם השראה וגם קהילה וגם פרנסה, שזה שילוב די נדיר. והרבה בזכות חגית המנהלת שלו, והעובדה שהוא מקום שכל הזמן מנסה להתחדש, התגלגלתי לאן שהתגלגלתי. ואני יודעת שאני חייבת לזוז... חייבת להסכים לשחרר הכל בשביל לגלות מה העולם רוצה להגיד לי.
אז החל מחודש מרץ צ'וקה ואני נטולות בית (יש! עוד שלושת אלפים שקל בחודש...) ויצאנו למסע מחקר של הטיפול בעזרת רדיו. יומיים בשבוע בצפון, ובשאר.. קול קורא....עוברות בין תחנות ואולפנים ואנשים שחיים רדיו ונושמים ומחנכים ומרפאים רדיו, מפיצות את הבשורה ומתאמנות עליה עוד, ועוד, ואז עוד קצת. וגם בכלליות בטיפול בהבעה ויצירה, מוזיקה, תאטרון, קולנוע. יצירה שמרפאת. 
מה זה אומר עליכם?
שאם זה מעניין אתכם ועולים לכם אנשים בראש שאתם אומרים לעצמכם "וואי את חייבת לפגוש את.." ו"בואי למסיבת פיז'מות!" אז זה ממש הזמן להגיד לי. כי הכל ממש ממש פתוח. 
מרגש. ומפחיד. ועוד קצת מרגש ועוד הרבה מפחיד. 
אבל זה הדבר. זה מה שצריך לקרות עכשיו. 
ולי נותר רק להגיד "כן, ו....." 
להחזיר את האמון בבני אדם. 
ולחזור להיות קירות ביתי לעצמי. 
נדודים. 
וואלה.
התגעגעתי.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload