מעשה בארון, ילד וצפרדע. על נתינה וקבלה קיומיות.

השלומות הברכות והטיפות

בתקופה האחרונה בעקבות קורס שאני עוברת על אינטלגנציה כלכלית נשית (כן כן!) אצל סמדר מילר ששווה להכיר, התחלתי לבחון את מערכות היחסים דרך מבט של קבלה ונתינה, דווקא מתוך שאלה שנשאלה בקורס- איך אנחנו משלמות? באיזו תחושה אנחנו קונים משהו.

וחשבתי ספציפית על ארון בגדים שקניתי לא מזמן שרבות כבר סופר עליו- שהוציא את נשמתי עד שהגיע למצב שבו הוא היום עומד-דיו בבית שלי, ומכיל את בגדיי. וחשתי- שהתשלום עליו לחברה מאוד גדולה שאני לא נוהגת להזמין ממנה דבר ושלא נעשה לה פה שיימינג- אייס- כו*** לה אחותכם הצולעת, היה מועקה עבור המקבלים- אשכרה. חשתי שהכסף הזה הוא זוטות עבורם ורק יכריח אותם עכשיו לשלל ענייני בירוקרטיה שונים של אריזה, משלוח, תיאום וכו'.. שהכסף ממני הוא לא רווחה אלא מועקה!

זו הייתה הבנה כל כך חדה וכל כך מפתיעה, שלקחתי את הפנס הזה ועברתי איתו על שאר הדברים שאני "נותנת" בחיי- והרי גם כשאנחנו מציעים לחבר/ה לבוא לארוחת בוקר, או מציעים בדיחה תוך כדי שיח, או רגע של כנות ופגיעות, וכמובן כשאנחנו משווקים את עצמנו ומתמחרים את העסק שלנו, אבל בעצם כל דבר כמעט יכול להיחשב הצעה של משהו שאנחנו נותנים לאחר ובהתאם- קבלה או דחייה של האחר את הדבר הזה, קבלה או דחייה של האחר אותנו...?


מעבר לזה שזה היה מיינד בלואינג עבורי, זה איפשר יחסית בקלות לעשות שיפט בראש על האופן בו אני "נותנת" לעולם את המתנות שלי.

למשל שיווק בכל מה שקשור לעסק- למרות שאני כל כך מאמינה במה שהתדרפיה ובמה שאני יכולות לתת, ולמרות התגובות הכל כך נרגשות של משתתפות ומשתתפים עדיין הרבה פעמים כשאני משווקת מנכרת בי תחושת ה-האם זה מעיק, האם זה יותר מדי- האם אני יותר מדי.

והתשובה היא...

לא... אני ממש ממש בדיוק...

שזה מרגש נורא נכון....?? :)

כמה כבלים מונחים עלינו גם כשאנחנו רוצים לתת, כשאנחנו רוצים פשוט... להיות..פשוט להיות אנשים שמתקיימים בעולם. ולסמוך על הצד השני/על העולם שיעשה מה שטוב לו מבלי שנחליט עליו מה תהיה התגובה או נמנע מראש כי ננסה לנחש מה תהיה.

ותמונה מעולה מקלפי "פוינטס אוף יו" (מצורפת) הולכת איתי בראש של ילד קטן שמחזיק צפרדע שניהם מלאים בבוץ והוא מגיש אותה לכיוון המצלמה (לאמא שלו? לאבא שלו? לחברה מהגן שהוא רוצה להרשים?) במבט כל כך כן ואמיתי של- הנה לך המתנה הנפלאה ביותר שהעולם יכול היה להעניק לך. שאני יכלתי להעניק ובחרתי להעניק לך. צפרדע! וואו!

***

אתר התדרפיה המחודש!!! שאתם צופים בו ממש כעת- היפייפה והמרגש- נבנה בכישוריה וסבלנות האין קץ של ג'ורדן כץ אהובתי שבלב שיושבת בברלין. ואתם ואתן מוזמנים מאוד להיכנס (אתם כבר פה-אז מוזמנים גם להפיץ!), להאזין לקטעי האודיו, להסתכל בתמונות, להרשם לסדנאות או לניוזלטר.


הפעם אין נקודת חן חדשה לצרף, אבל מי שהתגעגע לדבר הצ'וקה- היא חזרה! צ'וקה בעיר הגדולה.. וואו מה שקרה לה שם...

https://www.facebook.com/chen.beck.33/posts/10157475463026975

ושיר מפתיע לסיום!- NOT IN FRONT OF THE CHILDREN...

מצויין לנענוע האגן והגברת הסוואגה בסלון.

https://www.youtube.com/watch?v=k50WMM9g-0Q&ab_channel=7clouds

סופ"ש חורפי וחם בלב ובכירבולים.

שלכם/ן,

חן


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול