הפותקאסט הראשון(ה)

מעיין, אישה חייכנית עם צחוק מדבק, הייתה שותפה שלי אי שם ב"איילים" קרית שמונה בתואר הראשון. מאז כמעט ולא התראינו, אני נשארתי בצפון, היא עברה לירושלים, היא פתחה עסק של איפור ועיצוב תסרוקות, עברה להיות אשת נדל"ן הכל ב"אול-אין" הפכה גם לאמא במקביל, ובין יתר הדברים עברה עם המשפחה לערבה.

כשהכרזתי שאני יוצאת קצת לנדודים היא היתה הראשונה להגיד בואי!! ושיתפה אותי ברעיון שלה שבדיוק חשפה- לעשות "פותקאסט", פודקאסט שנותן מקום של כבוד ל"פות" ולכל מה שמאחוריה ומצדדיה.

האמת שהופתעתי עד כמה נח וטבעי הייתה השיחה איתה, וכמה נכונה ההסתכלות הזו- על מיניות, על מערכות יחסים, ועל נשים באופן כללי, דרך האיבר הזה, הכי אישי ואינטימי שלנו כבנות כנערות וכנשים.

לאורך השיחה פתאום הבנתי את קו הקסם הזה- שמתחיל בהיכרות עמוקה עם הגוף שלנו, דרך הבנה והכרה ברצונות שלנו- דרך ביטוי והבעה בקול של הרצונות שלנו. הכרות-הבנה-הבעה. מעגל שנשמע כל כך פשוט וטבעי, אבל המהפיכה הנשית שקורית לאורך השנים התבססה על זה שנשים למדו לא להביע את הרצונות שלהן, לא להעז לקחת מקום, בטח שלא לדבר באופן פתוח וחופשי על הגוף שלהן על שלל חלקיו ובטח שלא להביע רצונות שקשורים למיניות שלהן.

כמה חופש נמנע מאיתנו לאורך הדורות. איזה עול לשני הצדדים התפקידים המגדריים האלו.

וגם גברים הרי, סובלים מאוד מהתפקיד של להיות "כל יודעים". כי בעצם בהעדר הרצונות וההיכרות של האישה את עצמה ואת המיניות שלה, הגבר "אמור" לדעת גם את עצמו וגם את עצמה. איזה עול.

איזה מזל שאנחנו בתוך המהפיכה. ושיש עוד הרבה כבלים לפנינו שמבקשים דרור.

את הפותקאסט תוכלו לשמוע בדף המיקסאלוד החדש של התדרפיה, ולעקוב אחריו...

https://www.mixcloud.com/TederapiaBeats/





0 תגובות
  • Facebook
  • SoundCloud

זמינה גם בוואטסאפ